הכנה לבחינה הפסיכומטרית: הטעויות הנפוצות שפוגעות בציון ואיך להימנע מהן
תרגול בלי סימולציות, הזנחת האנגלית או הכנה של שבועיים לפני הבחינה. אלה הטעויות הנפוצות בהכנה לפסיכומטרי, וכך בונים תוכנית לימוד נכונה.
הבחינה הפסיכומטרית היא אחד השלבים המרכזיים בדרך לתואר אקדמי בישראל. לצד ציוני הבגרות, היא קובעת במידה רבה לאילו מוסדות ולאילו מסלולים ניתן להתקבל. בגלל החשיבות שלה, רבים ניגשים אליה בלחץ, משקיעים כסף רב בקורסים ובכל זאת לא מגיעים לציון שקיוו לו. במקרים רבים, הבעיה איננה בכישורים אלא בדרך ההכנה. הנה הטעויות הנפוצות ביותר, ומה אפשר לעשות כדי לשפר את התוצאה.
טעות ראשונה: להתחיל להתכונן מאוחר מדי
הבחינה בודקת מיומנויות חשיבה, ניתוח ושפה, ולא רק ידע. מיומנויות כאלה משתפרות בהדרגה, עם תרגול לאורך זמן. מי שמתחיל ללמוד שבועיים לפני הבחינה, מספיק בעיקר להכיר את סוגי השאלות, אבל לא לשפר משמעותית את היכולת לפתור אותן.
רוב המומחים ממליצים על הכנה של כמה חודשים, בהתאם לנקודת הפתיחה ולזמן הפנוי. תוכנית מסודרת, עם שעות לימוד קבועות בשבוע, עדיפה על לימוד אינטנסיבי בבת אחת.
טעות שנייה: לא לבחור דרך הכנה מתאימה
יש כמה דרכים להתכונן: קורס פרונטלי, קורס מקוון, מורה פרטי או לימוד עצמי מספרי תרגול. אין דרך אחת שמתאימה לכולם. יש מי שזקוק למסגרת ולמורה שמסביר, ויש מי שמתקדם מהר יותר לבד. בחירה בדרך שלא מתאימה לסגנון הלמידה האישי פוגעת בתוצאה.
לפני שבוחרים, כדאי לחשוב איך למדתם בהצלחה בעבר, כמה משמעת עצמית יש לכם ומה התקציב. כדאי גם לבקש שיעור ניסיון, לבדוק את חומרי התרגול ולשאול על מספר הסימולציות הכלולות.
טעות שלישית: לתרגל בלי לנתח טעויות
פתרון אלפי שאלות לא בהכרח משפר את הציון, אם לא לומדים מהטעויות. רבים פותרים תרגול, בודקים את התשובות וממשיכים הלאה. אבל העבודה האמיתית מתחילה אחרי הבדיקה: להבין למה טעיתם, האם זו טעות ידע, טעות קריאה, טעות בגלל לחץ זמן או בחירה במלכודת.
מומלץ לנהל מחברת טעויות, ולחזור אליה באופן קבוע. דפוסים שחוזרים על עצמם מצביעים על נושאים שצריך לחזק, ועל הרגלים שכדאי לשנות.
טעות רביעית: להזניח את האנגלית
פרק האנגלית נשען בעיקר על אוצר מילים והבנת הנקרא, מיומנויות שקשה לשפר בזמן קצר. נבחנים רבים מתמקדים בחשיבה הכמותית והמילולית ומשאירים את האנגלית לסוף. התוצאה היא פער שקשה לסגור.
הדרך הנכונה היא לשלב אנגלית מהיום הראשון: לימוד מילים קבוע, קריאה של טקסטים באנגלית, ותרגול שאלות מסוגים שונים. גם קריאה של כתבות, צפייה בתכנים באנגלית והאזנה להסכתים תורמים לשיפור הדרגתי.
טעות חמישית: לא לעשות סימולציות מלאות
הבחינה ארוכה ותובענית, וחלק מהאתגר הוא לשמור על ריכוז ועל קצב לאורך כל הפרקים. מי שתרגל רק פרקים בודדים, עלול להתעייף באמצע הבחינה האמיתית ולאבד נקודות בפרקים האחרונים. סימולציות מלאות, בתנאי זמן אמיתיים, מאמנות את הסיבולת ואת ניהול הזמן.
בשבועות שלפני הבחינה כדאי לבצע כמה סימולציות מלאות, בשעה שבה תתקיים הבחינה, ולנתח אחרי כל אחת את הביצועים לפי פרקים.
טעות שישית: לא לנהל את הזמן בבחינה
בכל פרק יש מספר שאלות וזמן מוגבל, והשאלות לא מסודרות תמיד לפי קושי. נבחנים רבים נתקעים על שאלה קשה ומאבדים זמן שהיה מספיק לפתור כמה שאלות קלות. אסטרטגיה טובה היא לסמן שאלות קשות, להמשיך ולחזור אליהן בסוף. מכיוון שאין הורדת נקודות על תשובה שגויה, כדאי לסמן תשובה בכל שאלה.
טעות שביעית: להזניח את המצב הגופני והנפשי
לילות לבנים לפני הבחינה, תזונה לא מסודרת וחרדה שלא מטופלת, משפיעים ישירות על הביצועים. שינה טובה בימים שלפני הבחינה, ארוחה מסודרת בבוקר, והגעה מוקדמת למקום הבחינה עוזרים להגיע רגועים. מי שסובל מחרדת בחינות משמעותית, יכול להיעזר באיש מקצוע, ולבדוק גם את האפשרות להתאמות בבחינה בהתאם לכללים.
- התחילו להתכונן כמה חודשים מראש
- בחרו דרך הכנה שמתאימה לכם
- נתחו כל טעות ונהלו מחברת טעויות
- שלבו אנגלית מהיום הראשון
- בצעו כמה סימולציות מלאות
טעות שמינית: להשוות את עצמכם לאחרים
בתקופת ההכנה רבים משווים את הציונים בסימולציות לאלה של חברים, או לציונים שהם קוראים עליהם ברשתות. ההשוואה הזו מייצרת לחץ מיותר ופוגעת במוטיבציה. לכל נבחן יש נקודת פתיחה שונה, קצב התקדמות שונה ויעד שונה, שנקבע לפי דרישות הקבלה של המסלול שאליו הוא שואף.
במקום להשוות, כדאי לעקוב אחרי ההתקדמות האישית: להשוות כל סימולציה לקודמת, לזהות את הפרקים שבהם יש שיפור ואת אלה שדורשים עוד עבודה. בדקו מראש את ציון הסף או הציון המשוקלל הנדרש בתוכניות שמעניינות אתכם, והגדירו יעד מציאותי. יעד ברור עוזר להתמקד ולהחליט כמה זמן ומשאבים להשקיע.
גם תקופת ההכנה עצמה כדאי שתכלול הפסקות. לימוד ממושך בלי מנוחה פוגע בריכוז ובזיכרון. יום חופשי בשבוע, פעילות גופנית קבועה ומפגשים עם חברים, הם חלק מהתוכנית ולא בזבוז זמן.
אחרי הבחינה
כשהציון מגיע, כדאי לבחון אותו לצד ציוני הבגרות ולחשב את הסכם או הציון המשוקלל בכל מוסד. אם הציון לא מספיק, אפשר לשקול גישה נוספת לבחינה, מכינה קדם אקדמית או מסלולי קבלה חלופיים. מומלץ להתייעץ עם יועצי הקבלה של המוסדות לפני שמחליטים.
לסיכום, ציון טוב בפסיכומטרי הוא תוצאה של הכנה חכמה ולא רק של שעות לימוד רבות. תוכנית מסודרת, למידה מטעויות, תרגול בתנאי בחינה ושמירה על שגרה בריאה, מגדילים משמעותית את הסיכוי להגיע לציון היעד. וכדאי לזכור: אפשר לגשת לבחינה יותר מפעם אחת, ובחלק מהמוסדות נלקח בחשבון הציון הגבוה.